אתוס הביטחון 

הפיחות בהשפעת הצבא על החיים האזרחיים, המתבטא בהסרת מעורבותו בפרויקטים חינוכיים וחברתיים שונים, כגון פרויקטים בקהילה רבים ומגוונים, הפסיביות הפוליטית של האזרחים ההולכת וגדלה משנה לשנה (הירידה באחוזי ההצבעה בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות היא דוגמה מובהקת לכך, ראו תוצאות הבחירות לכנסת ה-17), והשפעתה של הכלכלה הקפיטליסטית על תפקוד המדינה יוצרים שלטון פוליטי-צבאי שקובע את המדיניות הישראלית בענייני חוץ וביטחון, אך משפיע באופן מינימלי על החיים האזרחיים, כמו בדוגמה הבאה.
בזמן מלחמת לבנון 2006 נקלעו תושבי העורף בישראל למצוקה קשה. שנים רבות התנהלה המדינה על פי כלכלה קפיטליסטית, המקדשת את האינדיבידואליזם הפרוע, את ההישגיות ואת התחרותיות על חשבונם של זכויות הפרט, ערך כבוד האדם והסולידריות החברתית. התנהלות זו סיממה את המדינה, גרמה פגיעה ממשית ביכולת תפקודה לסייע לעורף וביכולת לתמוך בו בעת משבר. ההזנחה של העורף הישראלי בזמן המלחמה מוכיחה כי השלטון התנתק מהצורך לדאוג לחלשים, לעניים ולחסרי הישע, אשר שהו ימים ולילות במקלטים הדחוסים, וחשו נטושים. יתרה מזו, גם השלטון והמדינה נפגעו מההתנהלות שצוינה לעיל, למשל אי מוכנותו של הצבא למלחמה, שנבעה בין השאר מקיצוץ בתקציב הממשלה, שפחות ופחות משפיעה על המשק ומפריטה את כל הבא ליד, גם על חשבון ימי מילואים ועל חשבון רכישת ציוד מתאים. כמו כן חייבת להיות השקעה בספרים ובחוברות מידע לציבור שצריכים לעבור עריכה לשונית.
כפי הנראה גם בעתיד תהיה מדינת ישראל נתונה במצב אי לחימה מתמשך, והביטחון הלאומי ימשיך להטריד הן את הדרג המדיני והן את הדרג הצבאי. אף שהמשטר הקפיטליסטי כבש את לב התרבות הישראלית ואת ההתנהלות החברתית, אתוס הביטחון עדיין ישמש מרכיב חשוב בתרבות הישראלית. אם ימשיך הדרג המדיני לתפקד על פי האתוס הביטחוני-לאומי ועל פי כללי הכלכלה הקפיטליסטית, רק יגבר תהליך התנתקותו מחיי האזרחים, שיביא לזעזוע יסודות הדמוקרטיה. ממשלה המעלה על נס את החשיבות של "כושר ההרתעה" ו"ניצחון בשדה הקרב" ומתמסרת לכוחות השוק ולערכיהם, פוגעת קשות במשטר הדמוקרטי וביכולתה לחנך לסולידריות, לאחווה ולצדק חברתי, ובסופו של דבר פוגעת גם ביכולת שלטונה.